מי אני ?

צלמת, יוצרת ומנטור לצלמים.

היי, אני קרן

את דרכי מאחורי המצלמה התחלתי מתוך האהבה לאסתטיקה וליכולת ללכוד רגע אחד בפריים. את הבחירה לעסוק בצילומי הריון, צילומי ניובורן, תינוקות, משפחה, ובוק בת מצווה עשיתי כשהפכתי לאמא והבנתי אילו רגעים באמת כדאי לשמור לנצח.
בסטודיו'לה צילום אני פוגשת את לקוחותיי ברגעים הכי מיוחדים של חייהם ומנסה להביא לידי ביטוי את האהבה והייחוד של כל אחת ואחד מהם, ולהנציח עבורם רגעים מופלאים אלה. בכל סשן צילומים אני עושה הכל כדי ליצור עבורכם חוויה קסומה ואוסף רגעים שישמרו על כרטיס הזיכרון וילוו אתכם גם כשכבר תהיו רחוקים-רחוקים מהם….

לפני 6 שנים פתחתי את הבייבי שלי.
בידיים רועדות, אחרי שצילמתי כמה חברים ומשפחה, והיו לי כמה תמונות – פתחתי דף. הודעתי לעולם שאני כאן לקבל לקוחות.
אני זוכרת את הקולות של הסביבה
"צילום זה לא מקצוע" (אבא שלי, המקסים הזה… ברור שהכל מדאגה ואהבה!!)
"את באמת חושבת שמישהו ישלם לך כסף על זה….??"
"לכי תהיי מורה מחליפה בבית ספר, שיהיה לך כסף לאכול"
"השוק מוצף"
"לא כדאי להיות עצמאית. המדינה תעשוק אותך"
"למה שיבחרו דווקא בך..??"
את האמת…? בהתחלה הקולות האלו הצליחו לחלחל ולהחדיר בי חוסר ביטחון כלפי עצמי וכלפי המקצוע שבחרתי לי.
הרי השוק באמת מוצף, ולמה שיבחרו דווקא בי..??
אבל אני החלטתי.
והיתה לי רשימת רצונות:

1. אני רוצה לעבוד במשהו שאני אוהבת.
-אחרי 12 שנים במקצוע ששחק אותי לחלוטין, כזה שהגעתי לסף דמעות רק מהמחשבה שאני צריכה לקום בבוקר לעבודה – ידעתי – אני לא מסוגלת להמשיך לחיות ככה. אף אחד לא צריך לחיות ככה. מגיע לי לאהוב את העבודה שלי – הרי שם אני נמצאת רוב החיים שלי!

2. אני רוצה לקוחות שיכבדו אותי. שיעריכו אותי.
– זו תוצאה ישירה של הסעיף הקודם. אחרי שנים שלא העריכו אותי בעבודה הקודמת, אני חייבת לעבוד עם קהל שיעריך אותי. (זה חייב להיות הדדי כמובן!!)

3. אני רוצה לבלות יותר זמן עם הבנות שלי.
-בכל עבודה כשכירה הייתי צריכה לצאת מהבית ב 07:30, ולחזור ב 18:30. לא בשביל זה הבאתי ילדים…

4. אני רוצה להתפרנס בכבוד.
-5,000 שקלים לא מספיקים לי כדי לפרנס את המשפחה. ואני תמיד הייתי המפרנסת העיקרית (ככה זה כשמתחתנים עם סטודנט  ) אני לא רוצה לחיות מהלוואות כל החיים. אני רוצה לחיות בכבוד.

התמונות שלי אז היו בינוניות מינוס. אבל ידעתי – אני חייבת להתחיל, וחייבת להתחיל נכון.
ואפילו שהתמונות לא היו הדבר הכי טוב שיש בשוק – גביתי מחירים שאפשר לחיות מהם (כן, יש דרך לתמחר נכון!).
ולקחתי ייעוץ. וקורס שיווק. ועוד ייעוץ. ועוד קורס מכירות. ועוד ועוד. ועוד סדנאות בצילום. ועריכה. ואפילו נסעתי לחו"ל. ובסוף למדתי גם ייעוץ עסקי (בנוסף לתואר הנדסאי צילום ומדיה דיגיטלית), כי מסתבר – שיש דרך מובנית להצלחה.

 יש לי חלומות. ואני מאמינה בכל כולי – שכשכותבים חלום, ומתכווננים אליו בכל גיד ונים בגוף – הופכים אותו למציאות.

קרן דניאלי פורטרט עצמי