אחת ההשראות הגדולות שלי
עוד כשלמדתי אמנות בתיכון, שמו של צלם מוכשר במיוחד עלה מפעם לפעם. לא מעט שנים אחרי בזמן הלימודים שלי לתואר בצילום, חזרתי ולמדתי עליו לעומק
"אני לא מבינה.
הקורונה לא משפיעה עלייך..?
איך את ממשיכה הרשמה לקורסים במצב שכזה?"
זהו לשון ההודעה שקיבלתי היום.
והנה התשובה שכתבתי לה:
אנחנו כאן.
הקורונה כאן.
מישהו ינצח – הקורונה או אנחנו.
ויש סיכוי – שאנחנו נאבד אהובים במגיפה הנוראית, אבל נראה שאנחנו – אנחנו נישאר כאן אחרי המגיפה, ונצטרך לשקם את העולם הזה.
ויהיו לנו ילדים לפרנס.
וכלכלה לשקם.
וזה לא יהיה פשוט – לאף אחד מאיתנו.
אז כן.
אני ממשיכה.
ואני מתכוננת גם לגרוע מכל – בידוד, סגר.
ולכן ממש עכשיו אני עובדת על כך שכ-ל התכנים (כולל שיעורי צילום) יהיו מצולמים בוידאו,
ואני עובדת על תוכנה שבה נוכל לתאם שיחות וידאו קבוצתויות.
ואני עובדת על כך שאם וכש.. נגיע למצב – נוכל להשלים את כל שיעורי הצילום אחרי הבידוד.
כי אני יודעת – שהחיים חזקים מהכל,
ו The show must go on.
הקורונה לא באמת מפחידה אותי.
אני יודעת שהמשק נכנס לפאניקה. להאטה.
אבל אני גם יודעת – שעכשיו יותר מתמיד – הזמן להתחבר לשורשים.
מה זה אומר?
פעם, לפני מאות שנים – אנשים היו מתפרנסים ממה שהם יכולים לעשות.
לאחד היה חוש אסתטי – למד ספרות (לספר אנשים) – ופתח מספרה בבית.
לאחרת היה חוש לאופנה – והיא תפרה בגדים עבור אנשים מהבית.
השכן אהב לגדל ירקות – ומכר אותם למי שרק רצה.
וכך יהיה גם עכשיו.
כל אחד מאיתנו אוהב (או יודע) לעשות משהו.
לכל אחד מאיתנו מתנה.
המתנה שלי היא הצילום, היכולת ללמד, והיכולת (והרצון!) לעזור לאחרים להצליח.
ולכן אני יודעת – גם כשהמון עסקים נמצאים על סף סגירה,
אני יכולה להתפרנס. נכון – כרגע יש צפי לירידה. וזה בסדר. כי כל השוק יירד.
אבל אני אחזיק את הראש מעל המים לכמה חודשים,
ובעוד כמה חודשים – כשהשוק יחזור להתאושש (כי ככה זה תמיד אחרי משבר – מתאוששים) – אני מאמינה שאהיה חזקה ואיתנה – כי זאת החובה שלי כאמא.
ואני גם יודעת – שכל אדם, וכל הורה – חייב להכין את עצמו ליום שאחרי.
אני לא מוכנה לוותר.
אני ממשיכה כרגיל.
מתכוננת לגרוע מכל, אבל ממשיכה כרגיל.
אני ממשיכה לעבוד, ליצור, לצלם, לכתוב, להתקשר, לדבר, לגייס וללמד.
הנה כמה טיפים ממני איך לעבור את התקופה הזאת:
1. אל תפסיקו במה שאתם עושים.
אם אתם שכירים – תעשו את הטוב ביותר שלכם, ככה שהמנהלים שלכם יבינו כמה ערך אתם נותנים לעסק. אם אתם עצמאיים – תנו את הכי טוב שלכם ללקוחות. תישארו איתם בקשר. כתבו להם – כך שהם יידעו שזכרתם אותם גם כשהם לא היו מסוגלים לבוא. אני מבטיחה לכם – זה שווה זהב!!
2. חזקו את עצמכם.
שכירים – מצאו במה עוד אתם יכולים להועיל למקום העבודה שלכם.
עצמאיים – מצאו במה אתם יכולים להתחזק, ואיפה לשפר – תתמקצעו, תשפרו את מערך השיווק, המכירות והשירות שלכם (אתם לא מבינים כמה רעיונות יכולים לעלות גם בבידוד! אם אתם כבר שם או אם תגיעו לשם – נצלו את הזמן הזה להשתפר!)
3. נהלו את הזמן שלכם.
יכול להיות שחלקכם נמצאים או שתהיו בתקופה הזו עם הילדים.
קבעו זמן – שעתיים / שלוש ביום שבו אתם מתפנים רק לעצמכם. אם כשהם במסגרות, אם בן/בת הזוג השני/ה יכול/ה להיות איתם כמה שעות, ואם כשהם מעסיקים את עצמם בכל פעילות משחק ביניהם. זה אפשרי גם בבידוד.
4. תתעסקו הרבה ביום שאחרי.
בתקופה קשה אפשר להישאב לעצב בקלות. כשיש מטרות לעתיד – הן מוציאות אותנו מהעכשיו, ומשאירות אותנו אופטימיים.
וזה מה שהכי חשוב בתקופות כאלה. להישאר אופטימיים, ולדעת – שהיום שאחרי יגיע במוקדם או במאוחר, ואנחנו רוצים להיות מוכנים אליו, ולהתאושש כמה שיותר מהר.
אוהבת אתכם, ושולחת איחולי בריאות והמון אהבה לכולם. ❤️
-הצטרפו לקבוצה "צלמים ללא גבולות" בפייסבוק – שם אתן טיפים ממוקדים אחת לכמה ימים – איך לקחת את העסק לצילום שלכם להצלחה.
עוד כשלמדתי אמנות בתיכון, שמו של צלם מוכשר במיוחד עלה מפעם לפעם. לא מעט שנים אחרי בזמן הלימודים שלי לתואר בצילום, חזרתי ולמדתי עליו לעומק
כל מי שיש לה כבר ילדים מכירה את זה. הריון שני או שלישי, לפעמים הריון אחרון, ואנחנו ממש רוצות לתעד. אבל כשיש ילדים, את כבר
יום אחד עצרתי הכל והחלטתי לעשות קצת סדר במספרים- זאת הייתה סיומה של תקופה ארוכה שבה הרגשתי בסחרור אינסופי של שעות עבודה על גבי הרים