מה בכלל ההבדל בין עריכה בסיסית, ריטוש ועריכה אמנותית ?

כבר שנים שאני נשאלת את השאלה – גם מלקוחות, וגם מצלמים שהגיעו ללמוד אצלי – מה ההבדל בין סוגי העריכות?

נכון, זה עלול לבלבל, או להישמע דומה. אז החלטתי לעשות קצת סדר ולכתוב לכם מה בעצם ההבדל בין סוגי עריכת התמונה השונים.

ברגע שתבינו את ההבדל ביניהם – עריכת התמונות שלכם תקבל משמעות שונה, והעבודה שלכם תיראה הרבה יותר ממוקדת פתאום. כשתבינו מתי להשתמש באיזה סוג עריכה ואיפה עובר הקו – זאת יכולה להיות המקפצה שלכם!

עריכה בסיסית / תיקון תמונות.

כשמה כן היא, בסיסית.

לפני שנים רבות, בעידן הפילם, בחירת סרט הצילום בו נשתמש הייתה מכרעת. סרטי הצילום מלכתחילה היו שונים אחד מהשני בתוצאות שלהם – היו כאלו שהצבעים בהם חזקים יותר, והיו כאלו שהצבעים בהם היו עדינים יותר, היו כאלו יותר מגורענים וכאלו שפחות. הצבעוניות היתה שונה בין חברה לחברה, וכל צלם היה קונה את הסרט שמאפיין יותר אותו.

לאחר הצילום – היינו יושבים בחדר החושך, ומשקשקים נגטיבים בתוך מיכלים על מנת לפתח את הנגטיב בצורה המאפיינת כל צלם וצלם. זוהי העריכה הבסיסית. אותה עריכה שנעשתה בחדר החושך. היום – בעידן הדיגיטלי – העריכה הבסיסית הזו מקבלת הרבה יותר כלים ומקום – בתוכנות הפיתוח השונות של קובץ הRaw – לייטרום (לא לשווא הוא נקרא "חדר האור"), Camera Raw של פוטושופ, ועוד.

היום תוכנות פיתוח קובץ הRaw מאפשרות לצלמים להגיע לתוצאות גבוהות יותר מאשר פעם בחדר החושך.

אני באופן אישי משאירה את העיבוד הבסיסי מאוד בסיסי – תיקוני תאורה קלים (הוצאת פרטים מאזורים כהים או בהירים מדי בצילום), יישור התמונה במידה וצריך, תיקון עיוותי עדשה, ותיקוני צבע קלים. עריכת התמונה הבסיסית לוקחת לי בין 2 ל 10 שניות לתמונה. חשוב להבין – למצלמות הדיגיטליות היום יש עומק צבע בלתי נתפס ( 68,000,000,000 ערכים של מעברים מהכהה ביותר לבהיר ביותר) לכן – בפעולות קטנות מאוד אנחנו יכולים להציל או לשחזר מידע ולהפוך את התמונה לכזאת שנראית טוב הרבה יותר בכמה פעולות מאוד פשוטות [בתנאי שאתם מצלמים ב RAW].

חשוב לי לציין, שהתנאי ההכרחי הוא להכיר את המצלמה שלכם, ולשלוט באור. ככל שתדעו טוב יותר לשלוט בתאורה בזמן הצילום – כך קובץ הRAW שלכם יראה טוב יותר והעריכה הבסיסית תהיה מזערית.

ריטוש תמונה

ריטוש (מגיע מהמילה Retouch) – נגיעה מחדש. התערבות בתמונה.

לרוב נשתמש בכלי הריטוש השונים – כלי החותמת, וכלי הריפוי השונים. המטרה היא להעלים דברים שאנחנו לא רוצים שיהיו בתמונה. הרבה פעמים אפשר להמנע מהמון פעולות ריטוש – כשאנחנו בונים את הפריים נכון לפני הצילום עצמו. לדוגמה – העלמה של פח אשפה שהיה ברקע הצילום, או של אדם שעבר באיזור שבדיוק צילמתי. דוגמה נוספת – היא ריטוש פורטרט – נזלת אצל ילדים, שריטות, מכות, ואפילו פצעונים או סימני מתיחה אצל בטן הריונית – שהרבה פעמים מתבקשת מתוקף העבודה שלנו כצלמים.

פוטומניפולציה / עריכה אמנותית

בשונה מריטוש – פוטומניפולציה כוללת בתוכה גם ריטוש לרוב, אבל הוא רק חלק קטן מהעבודה. כשאנחנו עורכים תמונה בצורה מניפולטיבית – אנחנו הופכים מציאות לדמיון. כל דבר הכולל יצירה שונה מהמקור של התמונה (למעט ריטושים קטנים) – הוא עריכת תמונה בצורה מניפולטיבית. הדוגמאות הנפוצות יותר לעריכה כזו הן: הוספת שמיים לאזורים שרופים, הגדלת/הקטנת דמויות לעומת הרקע.
בתקופה האחרונה נכנס גם טרנד הרקעים הדיגיטליים – שתילת דמות בתוך רקע שלא היה בעת הצילום, ונפוץ מאוד בתחום צילומי הניובורן. אני מודה שכשהטרנד הזה רק יצא לאוויר העולם קצת נרתעתי ממנו, אבל ככל שהזמן הלך והתחום הפך לאמנותי ומעניין יותר – נשאבתי פנימה לתוך עולם אינסופי של אפשרויות.

גם בצילומי הילדים אני עושה המון עריכות אמנותיות – החל משינוי צבעי הרקע, דרך שכפול איזורים שונים בתמונה כדי לשנות את הקומפוזיציה, שינוי גודל הדמויות (קורה לא מעט), לפעמים השתלה של עצים / צמחים / חיות מתמונות אחרות, השתלת השתקפויות שגורמות לצופה לחשוב כאילו התמונה צולמה על מקווה מים גדול (שלא היה ולא נברא) וכיוב'.
עם השנים וככל שהתאמנתי יותר ויותר, למדתי לראות את התמונה הסופית כבר תוך כדי יצירת הצילום, והעריכות שלי הפכו ליותר ויותר מניפולטיביות, יותר אמנותיות, והביאו קהל גדול הרבה יותר של לקוחות וצלמים להתעניין במה שאני עושה בתמונות שלי.